יום שלישי, 26 ביולי 2011

פתק הוא קשר?

פרק א
<><><><><>
סיכוי לקשר אישי במערכת החינוך? / מוטי לקסמן, תשע"א

אחת מהתופעות השליליות שהתקופה המודרנית, גם הפוסט מודרנית, נושאת בכנפיה היא הניכור או הזרות בין אדם לאדם. נדיר הוא שאנשים המתגוררים באותו בנין אכן מכירים זה את זה, מעבר לשלום נימוסי במעלית או בחדר מדרגות.
תקווה היא שבמקומות בהם הפעילות היא בין אישית, הניכור יהיה במידה פחותה, ותהיה קרבה אנושית רבה יותר.
בית הספר הוא אחד המקומות בהם מצופה שקרבה אנושית חמה תהיה רווחת.
איני אומר שהמצב לא כך.
אבל, לעיתים נראה ששוכחים את האדם הלומד והוא נתפס כפריט בתהליך ייצור.
הנה דוגמה.
אחת מנכדותיי הלומדת בכיתה א, הציגה בפני משוב מעריך של המורה שלה.
הנה המשוב מהמורה כלשונו, ללא פרטי זיהוי.
<><><><><>

_________ היקר/ה
כל הכבוד על השלמת החוברת
עָבדתָ/עָבדתְ יפה מאֹד.
במידת הצורֵך הקפד/י להשלים את החסר ו/או
לתקן טָעויות.
בהצלחה בחוברת הבאה
המורה
<><><><><>
המשוב מודפס (זה מהיר יותר, נקי יותר והרי למורה יש מטלות רבות נוספות).
אבל, לא רק שהמשוב מודפס ואינו רשום בכתב יד, אלא הוא בנוי כטופס רשמי קר ומנוכר שאין בו אף קמצוץ של יחס אישי.
אני מגזים?
איך מתייחסת תלמידה בכיתה א למשוב שיש בו "מחק את המיותר"?
מה היא לומדת על קשרי בני אדם?
תגידו אבל בשיעורי ספרות ומקרא דנים בערכים ובבני אדם.
ייתכן.
ברשותכם, אני מטיל ספק; כי הרי מה שמחפשים זה בעיקר ההישג שהוא בר מדידה, וכך גם בר הצגה...
ואם-כן, האם הערכים בשיעורי ספרות ומקרא נדונים במעורבות אישית של הלומדים, או שהם "נאמרים", ונרשמים במחברת?
תשאלו, כל כך הרבה רעש ורק בגלל משוב קטן של מורה לתלמידה בכיתה א?
לטעמי, אין זה קטן וחסר חשיבות.
אני מאמין, שיחס אמיתי מתגלה לא בהצהרות חגיגיות, בדגלים מונפים ובתרועת חצוצרות טקסיות.
קשר אנושי כן ומשמעותי מתגלה דווקא במעשה השגרתי, היומיומי שנעשה כאילו לאחר יד.
"קטנים" כאלה יוצרים מציאות גדולה.
רק אני חושב כך?
<><><><><>
פרק ב
<>
מ"פתק הוא קשר?" ל"פתקים" / מוטי לקסמן, תשע"א
קוראות יקרות וקוראים יקרים,
רשימתי, "פתק הוא קשר" עוררה תגובות שונות.
בין השאר, הגיעו אלי גם אירועים בחינוך.
למשל:
<><><>
"בכיתה ה למדו סיפור על משפחה קשת יום שנאלצה להפסיק את לימודי הילדים כדי שיעזרו בפרנסה.
התלמידה ורד הצביעה למורה ואמרה: "נכון. יש פתגם שאומר 'אם אין קמח אין תורה'".
תגובת המורה היתה : "ורד. אנחנו בשיעור ספרות, זה לא שיעור תנ"ך.
תתרכזי, בבקשה."
ערוך ע"פ ר"ל.
<><><>
חשבתי, וזה תלוי בך, לערוך לקט של אירועים בהם משתקף תפקוד של מורה.
אשמח לקבל אירועים בהם משתקף תפקוד שיש לשבח וגם אירועים בהם משתקף תפקוד שראוי לשנותו.
רצוי מספר המלים בתיאור האירוע לא יעלה על 100.
את האירועים, לאחר עריכה, אפרסם.
הכותב יקבע איך יירשם המקור:
ציון המקור בשם מלא? ציון מקור רק בראשי תיבות (כמו בדוגמא לעיל)? ללא ציון המקור?
אני מודה מראש על שיתוף הפעולה.
אולי תהיה בכך תרומה לשיפור תפקוד מורה, מי יודע?
בברכה לטוב
מוטי
 

יום רביעי, 16 במרץ 2011

WHY

WHY

When I was a little-little boy
I asked my mammy:
why?

With tears in her eye
She looked strictly
to the sky
and said:
Don’t you see
the butterfly,
over there, very high?

Years after years past by
and I sill don’t know
if somewhere exists,
that colored-flying-magic
or it’s just a sincere-marvelous
mother’s-truly-lie.